Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Kama

Daf 92b

''וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא''.

Traduction

The verse states with regard to one diagnosed with leprosy: ''And the leper in whom the plague is, his clothes shall be rent, and the hair of his head shall go loose, and he shall cover his upper lip, and he shall cry: Unclean, unclean'' (Leviticus 13:45). Not only must the leper suffer from the leprosy itself; he must undergo further embarrassment by publicizing his condition. This is akin to the aphorism that poverty follows the poor.

Rachi non traduit

וטמא טמא. לא די לו נגעו אלא שמבייש את עצמו על כרחו הטיל עליו הכתוב חובה:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן: הַשְׁכֵּם וֶאֱכוֹל בַּקַּיִץ מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַחוֹרֶף מִפְּנֵי הַצִּינָּה; וְאָמְרִי אִינָשֵׁי: שִׁיתִּין רָהוֹטֵי רְהוּט, וְלָא מְטוֹ לְגַבְרָא דְּמִצַּפְרָא כְּרַךְ? דִּכְתִיב: ''לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ, וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ''.

Traduction

Rava said to Rabba bar Mari: From where is this matter derived whereby the Sages stated: Awaken early and eat, in the summer due to the heat and in the winter due to the cold. And similarly, people say: Sixty runners run and do not reach the man who ate in the morning. Rabba bar Mari said to him that the source is as it is written: ''They shall not hunger nor thirst, neither shall the heat nor the sun smite them'' (Isaiah 49:10), indicating that one who is not hungry or thirsty will not be affected by the weather.

Rachi non traduit

שיתין רהוטי רהוט. ששים איש רצו ולא הגיעו לאוכל שחרית:

Tossefoth non traduit

שיתין רהוטי רהוט. פירש הר''ר משולם שיש בשנה ששה עתים זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ומפרש בפרק המקבל (ב''מ דף קו:) שכל אחד שני חדשים והם ס' יום ובחנם דחק דאורחא דגמרא בהכי כמו שיתין תיכלי מטי לככא דבסמוך ובאלו טריפות (חולין דף נח:) שיתין מאני דפרזלא תלו ליה בקורנסיה:
חמרא למריה וטיבותא לשקייה:

אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ אָמְרַתְּ מֵהָתָם, וַאֲנָא אָמֵינָא מֵהָכָא: ''וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם'' – זוֹ קְרִיַּת שְׁמַע וּתְפִלָּה. ''וּבֵרַךְ [אֶת] לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ'' – זוֹ פַּת בְּמֶלַח וְקִיתוֹן שֶׁל מַיִם. מִכָּאן וְאֵילָךְ: ''וַהֲסִירֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ''.

Traduction

Rava said to him: You said the proof from there, from a verse in the Prophets, and I say the proof from here, from a verse in the Torah. The verse states: ''And you shall serve the Lord your God, and He will bless your bread and your water; and I will take sickness away from the midst of you'' (Exodus 23:25). Rava explicates: ''And you shall serve the Lord your God''; this is referring to the recitation of Shema and prayer. ''And He will bless your bread and your water''; this is referring to bread dipped in salt, and a flask of water drunk after the bread, in the mornings. From this point forward the remainder of the verse applies: ''And I will take sickness away from the midst of you.''

וְתַנְיָא: מַחֲלָה – זוֹ מָרָה. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ מַחֲלָה? שֶׁשְּׁמוֹנִים וּשְׁלֹשָׁה חֳלָאִין יֵשׁ בָּהּ – ''מַחֲלָה'' בְּגִימַטְרִיָּא הָכִי הָווּ. וְכוּלָּן, פַּת בַּמֶּלַח שַׁחֲרִית וְקִיתוֹן שֶׁל מַיִם – מְבַטְּלָן.

Traduction

And it is taught in a baraita: ''Sickness''; this is referring to bile. And why is its name called sickness [maḥala]? It is called this since there are eighty-three sicknesses in bile. The letters spelling the word maḥala, i.e., mem, ḥet, lamed, heh, have that numerical value of eighty-three. And with regard to all of those sicknesses, eating bread dipped in salt in the morning and drinking a flask of water afterward negates them.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן: חַבְרָךְ קַרְיָיךְ ''חֲמָרָא'' – אוּכָּפָא לְגַבָּיךְ מוּשׁ? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ''וַיֹּאמַר: הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי, אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי? וַתֹּאמֶר: מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בּוֹרַחַת''.

Traduction

Rava said to Rabba bar Mari: From where is this matter derived whereby the Sages stated: If your friend calls you a donkey, prepare a saddle for your back, i.e., do not contest his statement? Rabba bar Mari said to him that the source is as it is written in the conversation between the angel and Hagar: ''And he said: Hagar, maidservant of Sarai, from where did you come and to where are you going? And she said: I am fleeing from the face of my mistress Sarai'' (Genesis 16:8). Though Hagar was no longer the maidservant of Sarai, since the angel referred to her as such, she responded in kind.

Rachi non traduit

אוכפא לגביך מוש. כלומר טול אוכף של חמור והסירהו אליך ושים אותו על גביך כלומר הודה לדבריו ואל תענהו. מוש לשון לא ימיש (שמות יג) כלומר הסירהו אליך כמו סורו נא (בראשית יט):

שפחת שרי. אמר לה והיא ענתה שרי גברתי:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: מִילְּתָא גְּנָאָה דְּאִית בָּיךְ – קְדֵים אַמְרַהּ? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ''וַיֹּאמַר: עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי''.

Traduction

Rava said to Rabba bar Mari: From where is this matter derived whereby people say: If you are aware of a derogatory matter that is found in you, say it first before others say it about you? Rabba bar Mari said to him that the source is as it is written with regard to Eliezer: ''And he said: I am Abraham’s servant'' (Genesis 24:34), immediately proclaiming that he is a servant.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: שָׁפֵיל וְאָזֵיל בַּר אֲווֹזָא, וְעֵינֵיהּ מְטַיְּיפִי? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ''וְהֵטִיב ה' לַאדֹנִי, וְזָכַרְתָּ [אֶת] אֲמָתֶךָ''.

Traduction

Rava said to Rabba bar Mari: From where is this matter derived whereby people say: The goose stoops its head as it goes along, but its eyes look afar to find food for itself? Rabba bar Mari said to him that the source is as it is written with regard to Abigail’s statement to David: ''And when the Lord shall have dealt well with my lord, then remember your maidservant'' (I Samuel 25:31). Although Abigail spoke with humility in her request that David spare her husband’s life, she made reference to deriving future benefit from David.

Rachi non traduit

ועיניה מטייפי. עיניו מצפות למעלה למרחוק למזונותיו וחבירו בכתובות (דף ס.) נטוף עיניך:

שפיל ואזיל. כלומר מחמת ענותנותו של אדם לא יהא בוש מלשאול דבר הצריך לו בין לתורה בין לפרנסתו ולתבוע חובו:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: שִׁיתִּין תִּכְלֵי מַטְיוּהּ לְכַכָּא דְּקָל חַבְרֵיהּ שְׁמַע, וְלָא אֲכַל? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ''וְלִי אֲנִי עַבְדֶּךָ וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא''.

Traduction

Rava said to Rabba bar Mari: From where is this matter derived whereby people say: Sixty discomforts come to the teeth [lekhakha] of one who hears the sound of another eating and does not eat? Rabba bar Mari said to him that the source is as it is written with regard to what Nathan the prophet said concerning the coronation banquet of Adonijah, to which he was not invited: ''For he is gone down this day, and has slain oxen and fatlings and sheep in abundance, and has called all the king’s sons…But me, even me your servant, and Zadok the priest, and Benaiah the son of Jehoiada, and your servant Solomon he has not called'' (I Kings 1:25–26).

Rachi non traduit

שיתין. לאו מקרא נפקי אלא מילתא בעלמא הוא דקאמרי אינשי ולאו דוקא הוא:

תכלי. אבלות ומכאובות:

ולי אני עבדך. אלמא קובל היה עליו שלא זימנו למשתה:

אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ אָמְרַתְּ מֵהָתָם, וַאֲנָא אָמֵינָא מֵהָכָא: ''וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ, וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ'', וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ''וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה''.

Traduction

Rava said to him: You said the proof from there, from a verse in the Prophets, and I say the proof from here, from a verse in the Torah. As it is written: ''And Isaac brought her into his mother Sarah’s tent, and took Rebekah, and she became his wife; and he loved her, and Isaac was comforted for his mother'' (Genesis 24:67). And it is written immediately afterward: ''And Abraham took another wife, and her name was Keturah'' (Genesis 25:1). After seeing his son marry, Abraham was disquieted by the fact he was not married. This is akin to one who sees another eating and does not eat.

Rachi non traduit

ויוסף אברהם. נתקנא ביצחק:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: חַמְרָא לְמָרֵיהּ, טֵיבוּתָא לְשָׁקְיֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ''וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו'' – ''לְמַעַן יִשְׁמְעוּן וְיִרְאוּן כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל''. וּכְתִיב: ''וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו, וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'''.

Traduction

Rava said to Rabba bar Mari: From where is this matter derived whereby people say: While the wine belongs to its owner, the gratitude is given to the one who pours it? Rabba bar Mari said to him that the source is as it is written with regard to God commanding Moses to transfer his authority to Joshua: ''And the Lord said unto Moses: Take you Joshua the son of Nun, a man in whom is spirit, and lay your hand upon him…that all the congregation of the children of Israel may hearken'' (Numbers 27:18–20). And it is written: ''And Joshua the son of Nun was full of the spirit of wisdom; for Moses had laid his hands upon him; and the children of Israel hearkened unto him, and did as the Lord commanded Moses'' (Deuteronomy 34:9). Although the spirit of God was not given to Joshua by Moses, as Moses was only a conduit, he was given credit for it.

Rachi non traduit

חמרא למריה וטיבותא לשקייה. היין של מלך הוא והשותין אותו מחזיקין טובה לשר המשקה ולא למלך:

ויסמוך את ידיו. תלה החכמה והגדולה במשה כאילו הוא נותנה ליהושע והיא אינה אלא מפי הקב''ה:

Tossefoth non traduit

חמרא למריה וטיבותא לשקייה. כלומר המשקה נותן בעין יפה למי שהוא רוצה כדאמר במדרש טוב עין יבורך זה משה רבינו ע''ה שא''ל הקב''ה וסמכת ידך והוא סמך בב' ידיו כדכתיב ויסמוך ידיו עליו ובקונטרס פי' בע''א:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: כַּלְבָּא בְּכַפְנֵיהּ – גְּלָלֵי (מ)בָּלַע? דִּכְתִיב: ''נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה – תָּבוּס נֹפֶת, וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה – כָּל מַר, מָתוֹק''.

Traduction

Rava said to Rabba bar Mari: From where is this matter derived whereby people say: A dog, in its hunger, swallows even dung? Rabba bar Mari said to him that the source is as it is written: ''The full soul loathes a honeycomb; but to the hungry soul every bitter thing is sweet'' (Proverbs 27:7).

Rachi non traduit

גללי. אבנים לשון מורי. ל''א גללים ממש וראשון ישר דגללים ממש אורחיה הוא:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: מְטַיֵּיל וְאָזֵיל דִּיקְלָא בִּישָׁא גַּבֵּי קִינָּא דִשְׁרָכֵי? אֲמַר לֵיהּ: דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה, שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, וּמְשׁוּלָּשׁ בַּכְּתוּבִים; וּתְנַן בְּמַתְנִיתִין, וּתְנֵינָא בְּבָרַיְיתָא.

Traduction

Rava said to Rabba bar Mari: From where is this matter derived whereby people say: A bad palm tree strolls and goes to be among a grove of barren trees, i.e., bad people seek out other bad people? Rabba bar Mari said to him: This matter is written in the Torah, repeated in the Prophets, and triplicated in the Writings, and we learned it in a mishna, and we learned it in a baraita.

Rachi non traduit

קינא דשרכי. אילנות בטלים ואין עושים פרי כמו גברא דשרכא בטל כלומר דרך דקל רע ליגדל בצד אילן סרק:

Tossefoth non traduit

גבי קינא דשרכי. כלומר מקום הבטלנים ופי' קינא היינו מקום כמו תלתא תאלי בחדא קינא דהכונס (לעיל בבא קמא דף נח:) וכן מפרש בסוכה (דף לב:
ושם) תלתא טרפי בחד קינא במקום אחד שלשה עלין סמוכין זה על זה שכן דרך ההדסים ובקונט' פי' שכל ג' עלים בקנה אחד ואם כן לא ימצא לעולם הדס כשר:

דשרכי. בטלנים וכן בשרכא בסוף יש נוחלין (ב''ב דף קלט. ושם.) כמו איש יודע ציד (בראשית כ''ה:

כ''ז) ומתרגמינן גברא נחשירכן ומפ' ר''ת נח ובטל ובערוך גורס שידכן בדלי''ת ומפרש לשון שקט ותשקוט הארץ תרגומו ושדוכת ארעא (שופטים ה':ל''א):

[עי' תוס' ב''ב קלט.] משולש בכתובים. כל עוף כנף למינהו ישכון אין זה מקרא בכל התורה ושמא בספר בן סירא הוא וכן סלסלה ותרוממך ובין נדיבים תושיבך:

כָּתוּב בַּתּוֹרָה – דִּכְתִיב: ''וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל''. שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים – דִּכְתִיב: ''וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵקִים, וַיִּהְיוּ עִמּוֹ''. וּמְשׁוּלָּשׁ בַּכְּתוּבִים – דִּכְתִיב: ''כָּל עוֹף לְמִינוֹ יִשְׁכּוֹן, (וּבְנֵי) [וּבֶן] אָדָם לַדּוֹמֶה לוֹ''. תְּנַן בְּמַתְנִיתִין – כָּל הַמְחוּבָּר לַטָּמֵא, טָמֵא; כָּל הַמְחוּבָּר לַטָּהוֹר, טָהוֹר. וּתְנֵינָא בְּבָרַיְיתָא – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא לְחִנָּם הָלַךְ זַרְזִיר אֵצֶל עוֹרֵב, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ.

Traduction

Rabba bar Mari explains each of the sources. It is written in the Torah, as it is written: ''And so Esau went to Ishmael'' (Genesis 28:9). It is repeated in the Prophets, as it is written: ''And there were gathered vain fellows to Yiftah, and they went out with him'' (Judges 11:3). And it is triplicated in the Writings, as it is written: All fowl will live with its kind, and men with those like him (Book of Ben Sira 13:17). We learned it in a mishna (Kelim 12:2): All that is attached to that which is ritually impure is ritually impure; all that is attached to that which is ritually pure is ritually pure. And we learned it in a baraita: Rabbi Eliezer says: Not for naught did the starling go to the raven but because it is its kind, as it too is a non-kosher bird.

Rachi non traduit

המחובר לטמא טמא כו'. במסכת כלים היא בפרק טבעת אדם דקתני אונקלי של דרגש ושל שולחן טמאה ושל מנורת עץ טהורה זה הכלל המחובר לטמא טמא לטהור טהור אונקלי מסמר של מתכת עשוי כמזלג לתלות שם בהמה בשעת הפשטה ותחוב בכותל כדאמרינן בתמיד נשחט (פסחים סד.) אונקליות של ברזל היו תחובין בעמודים כו' ואם תחבו במנורת עץ דפשוטי כלי עץ בטל מסמר לגבה ואינה מקבלת טומאה ואפי' נגעה בו טומאה אבל בדרגש ובשולחן שמקבלין טומאה הן אף הוא מקבל טומאה:

לא לחנם הלך זרזיר. רבי אליעזר סבר זרזיר עוף טמא הוא ורבנן פליגי עליה בשחיטת חולין באלו טריפות (חולין ד' סה.):

זרזיר. אשטורוני''ל:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: קָרֵית חַבְרָךְ וְלָא עֲנָךְ, רְמִי גּוּדָּא רַבָּה – שְׁדִי בֵּיהּ? אֲמַר לֵיהּ: ''יַעַן טִהַרְתִּיךְ וְלֹא טָהַרְתְּ מִטֻּמְאָתֵךְ – לֹא תִטְהֲרִי עוֹד''.

Traduction

Rava said to Rabba bar Mari: From where is this matter derived whereby people say: If you called to your friend and he did not answer you, throw a large wall and cast it at him, i.e., do not attempt to help him anymore? Rabba bar Mari said to him that the source is as it is written: ''Because I have purged you and you were not purged, you shall not be purged from your impurity anymore, until I have satisfied My fury upon you'' (Ezekiel 24:13).

Rachi non traduit

קרית חברך. להוכיחו ולא ענך:

דחי גודא. כותל הפל עליו כלומר הניחו ויפול ברשעו דחהו בידים:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: בֵּירָא דִּשְׁתֵית מִינֵּיהּ – לָא תִּשְׁדֵּי בֵּיהּ קָלָא? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ''לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי – כִּי אָחִיךָ הוּא, וְלֹא תְתַעֵב מִצְרִי – כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ''.

Traduction

Rava said to Rabba bar Mari: From where is this matter derived whereby people say: If there is a well that you drank from, do not throw a stone into it? Rabba bar Mari said to him that the source is as it is written: ''You shall not abhor an Edomite, for he is your brother; you shall not abhor an Egyptian, because you were a stranger in his land'' (Deuteronomy 23:8). Since you dwelled in their lands, you may not cause them harm.

Rachi non traduit

דשתית מיניה. ששתית מינה כבר בצמא:

לא תשדי ביה קלא. מוט''א בלע''ז כלומר דבר הנצרך לך פעם אחת שוב לא תבזהו:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: אִי דְּלֵית דּוּרָא – דָּלֵינָא, וְאִי לָא – לָא דָּלֵינָא? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ''וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק: אִם תֵּלְכִי עִמִּי – וְהָלָכְתִּי, וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי – לֹא אֵלֵךְ''.

Traduction

Rava said to Rabba bar Mari: From where is this matter derived whereby people say: If you lift the load with me I will lift it, and if you will not lift it with me I won’t lift it? Rabba bar Mari said to him that the source is as it is written with regard to Barak and Deborah concerning the war of Sisera: ''And Barak said to her: If you will go with me, then I will go; but if you will not go with me, I will not go'' (Judges 4:8).

Rachi non traduit

אי דלית דורא דלינא. אם תדלה ותגביה המשוי עמי דלינא דורא משוי משל הוא שאין אדם רוצה ליכנס בסכנת היזק ממון ותחת עול דבר אלא אם כן משתתף חבירו עמו:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: כַּד הֲוֵינַן זוּטְרֵי – לְגַבְרֵי, הַשְׁתָּא דְּקַשִּׁישְׁנָא – לְדַרְדְּקֵי? אֲמַר לֵיהּ, מֵעִיקָּרָא כְּתִיב: ''וַה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם'', וּלְבַסּוֹף כְּתִיב:

Traduction

Rava said to Rabba bar Mari: From where is this matter derived whereby people say: When we were small, we were considered to be men; now that we are old, we are considered to be children [ledardekei]? Rabba bar Mari said to him that the source is that initially, it is written with regard to the Jewish people traveling in the wilderness: ''And the Lord went before them by day in a pillar of cloud, to lead them the way; and by night in a pillar of fire, to give them light'' (Exodus 13:21). God Himself guarded over the Jewish people. But at the end, after some time passed and it would be expected that the Jewish people were considered more important, it is written:

Rachi non traduit

כי הוינן זוטרי לגברי. כשהיינו קטנים היינו חשובים כגברי:

השתא דקשישנא. עכשיו שהזקננו הננו שפלים כתינוקות:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source